אלימות במשפחה היא שם כללי להתנהגות שמנוהלת ע"י צורכי שליטה מצד התוקפן ופחד מצד הקורבן, וכוללת אחד או יותר מסוגי האלימות הבאים: פיסית, רגשית, מינית, כלכלית, חברתית, מילולית, דתית/ רוחנית, גזלייטינג (הפעלת מניפולציה פסיכולוגית על הנפגעת שגורמת לפקפוק בתפיסות ובחוויות שלה, ולערעור בוחן המציאות שלה), איומים והטרדה מאיימת.
תקפן – יכול להיות גבר או אישה, קרבן – יכול להיות גבר או אישה. לעתים גם קיימת אלימות הדדית בין בני הזוג. כיון שאתר זה מיועד לנשים נשתמש פה במינוח המתייחס לאישה שהיא קרבן של בן זוגה, אולם גם המצב ההפוך קיים בהחלט.
תופעת האלימות מאופיינת בהתנהגות מתעללת הנמשכת לאורך שנים, מסלימה בחומרתה עם עבור הזמן וזקוקה כמעט תמיד להתערבות חיצונית כלשהי על מנת להפסיקה. הסטיגמה לפיה אלימות קיימת בחלקים מסויימים של האוכלוסייה שגויה. האלימות קיימת בכל השכבות הסוציו אקונומיות, בכל העדות, בקרב דתיים וחילונים, אצל עולים ותושבים וותיקים ובאוכלוסיות בעלות רמות השכלה שונות.
התקפן יכול להיות בכל גיל, השכלה ושכבה סוציו אקונומית. כ 80% מהגברים האלימים מתפקדים בצורה נורמטיבית ותקינה במערכות אחרות והם נראים סימפטיים ולא מאיימים – "אנשים מן הישוב".
הקרבן אף היא יכולה להיות בכל גיל, השכלה ושכבה סוציו אקונומית. היא יכולה להיות עצמאית ומוצלחת בתחומי חיים רבים.
היבט מבלבל נוסף של התופעה היא הדינמיקה של העברה בין דורית. מחקרים מצאו כי כ- 80% מהגברים האלימים היו חשופים לאלימות במשפחת המוצא שלהם או שחוו שם אלימות כלפיהם. במקביל כ-60% מהנשים הקרבנות גדלו בבתים בהם היו עדות לאלימות או שחוו שם אלימות כלפיהן.
התפיסה הרווחת לפיה האלימות נוכחת כל הזמן בתוך מערכת זוגית אלימה אינה נכונה. במקרים רבים האלימות כלפי האישה אינה רציפה. ברוב המקרים קיימת דינמיקה המכונה "מעגל האלימות" – שלב של צבירת מתח, שלב של ההתפרצות, לאחר מכן שלב של פיוס התנצלות ו"ירח דבש", ושלב של רגיעה, וחוזר חלילה.
ההיקף המדויק של התופעה בארץ ובעולם אינו ידוע, מאחר וברוב המקרים האלימות מתרחשת בתוך הבתים, מאחורי דלתות סגורות. על סמך הערכות חלקיות והשוואה למדינות מערביות, מעריכים כי בארץ ישנן מידי שנה כ- 200,000 נשים הסובלות מאלימות ע"י בן זוגן ובממוצע כ- 600,000 ילדים חשופים לאלימות. אם בוחנים נתון זה לאורך זמן המשמעות היא שכל אישה שביעית סבלה לפחות פעם אחת בחייה מאלימות על ידי בן זוגה. לצערנו הרב כיום נרצחת אישה על ידי בן זוגה בממוצע פעם בחודש.
בחברה הדתית והחרדית עלתה בשנים האחרונות המודעות לקיומה של התופעה ובעקבותיה גם המודעות לצורך בהשקעה בטיפול ומניעה. בחברה זו לעיתים קיימים קשיים יחודיים בהתמודדות עם אלימות במשפחה שמעוררים צורך בטיפול מותאם.
