שיקולים רבים ושונים עשויים להשפיע על קביעת תאריך החתונה. צריך לקחת בחשבון את זמינות האולם, התוכניות של בני הזוג, ולא פעם גם את הצרכים של קרובי משפחה נוספים. עם זאת, אי אפשר להמעיט בחשיבות השיקולים ההלכתיים: כדי שבני הזוג יהיו מותרים בזמן החתונה הכלה צריכה להספיק לבצע את תהליך הטהרה לקראת החתונה, להשלים אותו ולהספיק לטבול במקווה לפני החתונה.
מצב שבו הכלה לא תספיק לטבול והחתונה מתקיימת כשבני הזוג אסורים נקרא חופת נידה אמנם גם תכנון מיטבי לא מאפשר למנוע כל תקלה, אבל לתכנון נכון של מועד החתונה יש השפעה ישירה על האפשרות שהתהליך יתקיים כסדרו.
כל כלה צריכה להספיק לטבול במקווה כדי שבני הזוג יהיו מותרים בזמן החתונה. הדין הזה נכון לגבי כל כלה, אפילו אם מדובר באישה מבוגרת שכבר היתה נשואה בעבר ולא היה לה מאז דימום. כפי שהסברנו בהרחבה בדף על תהליך הטהרה לקראת החתונה, טבילה מתאפשרת רק לאחר שהכלה ביצעה בדיקת הפסק טהרה וספרה שבעה נקיים שהם שבע יממות נוספות שאין בהם דימום. בהתאם, נדרשים לפחות שמונה ימים אחרי תום הדימום הוסתי לפני החתונה על מנת לאפשר טבילה בזמן. מאחר וקשה לצפות במדוייק את הופעת המחזור, מוטב שתאריך החתונה יהיה מאוחר מעט ממינימום הכרחי זה.
במקרה שהכלה כבר קיימה יחסים בעבר, למשל כשמדובר בנישואים שניים, זהו הנתון היחיד שיש לקחת בחשבון.
כשמדובר בכלה שלא קיימה יחסים בעבר, ומתאימה להגדרה ההלכתית 'בתולה' ייאסרו בני הזוג זה על זה לאחר הפעם הראשונה שבה קיימו יחסים מלאים. ניתן לקרוא על כך בהרחבה בדף המידע ליל כלולות ודיני דם בתולים. בכדי לקצר את פרק הזמן שבו בני הזוג יהיו אסורים בסמוך לחתונתם, נרצה לנסות ליצור חפיפה בין תקופות האיסור הזו לזמן שבו יהיו אסורים בגלל הופעת הוסת הבאה.
כדאי אם כן לתכנן את מועד החתונה כך שיהיה קרוב להופעת הוסת הבאה, כדי להגדיל את הסיכוי לחפיפה. במקביל חשוב לזכור שמגע אינטימי מלא בין בני הזוג עשוי לא להתקיים בליל החתונה משלל סיבות, ולכן יהיה נבון ליצור מרווח של מספר ימים מהחתונה ועד למועד הווסת המצופה כדי לתת לבני הזוג שהות להספיק לנסות לקיים יחסים.
מועד החתונה האידיאלי לזוג כזה הוא אם כן לאחר למעלה משבוע מהתאריך שבו צפוי הדימום הווסתי הקודם להיפסק, וקרוב למדי – אך לא צמוד ממש- לתאריך שבו צפויה להופיע הוסת הבאה.
