מצוות טהרת המשפחה הן חלק בלתי נפרד מחייהן של נשים נשואות, וישנן כאלו שתחושת האחריות שלהן מעוררת בהן מצוקה חריגה. למרות שהלכות הטהרה נועדו להשתלב בחיי היומיום האישיים והזוגיים, וכך גם תהליך הטהרה עצמו, ישנן נשים החוות ספקות שמולידים התעסקות רגשית ומעשית גבוהה עם נושא הטהרה באופן החורג מהצורך ההלכתי הבסיסי. בחלק מהמקרים, הקושי יתעורר בעיקר סביב תהליך הטהרה-הבדיקות ו/או ההכנות לטבילה. אלו עשויים לקחת זמן רב, מאמץ פיזי ונפשי חריגים ולהותיר את האישה מותשת ומתוסכלת בימים אלו, לצד הפוגה מסוימת בימי ההיתר. אצל אחרות, הספקות עלולים להופיע על פני החודש כולו, ולכלול נושאים נוספים בהלכות הטהרה. במקרים אלו, הקושי מתמשך, ועלול לצבוע את חווית החודש כולו ברמה האישית והזוגית.
בהתאם לעוצמת הספקות והמצוקה, נוטות נשים עם ספקות טורדניים לפנות באופן חזרתי בבירורים הלכתיים. זאת, למרות שכבר קיבלו הנחיות דומות מספר פעמים בעבר. אין מדובר בחוסר ידע הלכתי, אלא היעדר 'תחושת הידיעה', הרגשה של האישה שהיא לא יכולה לסמוך על עצמה, צורך לקבל שוב את תחושת האישור ורצון להעביר את האחריות לסמכות פורמלית. על אף שמדובר בדפוס אינטואיטיבי ומובן, במצבים של ספקות טורדניים ניכרים, בחירה זו לרוב תקבע את הקושי ולעתים אף תחמיר אותו לאורך זמן. זאת, מכיון שלעתים יתעוררו ספקות משניים על התשובות עצמן או על אופן שאילת השאלה, ובאופן כללי, כל פנייה כזו מחזקת את התחושה של האישה שהיא אינה יכולה להתמודד בעצמה עם המצב.
חלק מהנשים, בהתאם לסוג הקשר הזוגי והדפוס האישי של כל אחד מבני הזוג, משתפות את האיש בקושי, ומבקשות ממנו למלא אחד או יותר מהתפקידים השונים- תומך, מרגיע, מאשר, מכריע, מתווך בשאלות הלכתיות לרב. במקרים מסוימים, הזוג מגיע לפתרון המתאים לשניהם, אך לעתים קרובות, נוצר מצב של מתח בין בני הזוג, שרק מוסיף על הקושי של כל אחד מהם בהתמודדות. באופן טבעי, להתמודדות ולספקות עשויים להיות השלכות גם ברמה האינטימית בין בני הזוג. ישנן נשים שימצאו את עצמן גם בהתמודדות רוחנית בעקבות המצוקה המתמשכת סביב מצוות הטהרה.
